רשלנות רפואית מחיר נמוך על טיפול רשלני
הרופאה לא ביצעה את הבדיקה הנדרשת שיכלה לגלות את המחלה, והחולה נפטרה. משפחתה תבעה את קופת החולים, אך בית המשפט הקל עם קופת החולים - פסק למשפחה נזק לא ממוני בלבד.
המחיר שמשלמים המוסדות הרפואיים במדינת ישראל, על טיפולים רשלניים בחסרי ישע, הוא נמוך עד כדי גיחוך. כך הסתבר בתביעה שהסתיימה בימים אלו.
ב.מ. נפטרה בייסורים בגיל חמישים, יום אחד לפני חגיגת בר המצווה של בנה. היא הותירה אחריה בעל ושני ילדים. כשנה וחצי לפני מותה, פנתה בתלונות על כאבים לרופאת קופת חולים הכללית, הרופאה לא השכילה לאבחן את המקור לכאבים. רק כארבעה חודשים לפני מותה, כאשר פנתה לחדר המיון של בית החולים קפלן, התברר כי היא סובלת מסרטן המעי הגס. היא החלה לקבל טיפולים כימותרפיים. אולם המחלה כבר היה מאוחר מידי. לאחר המוות, פנתה משפחת המנוחה אל קופת חולים הכללית, וביקשה לדעת מדוע לא הוצעה למנוחה בדיקת קולונוסקופיה, בדיקה שיכולה הייתה לזהות את סרטן המעי הגס מבעוד מועד.
תלונותיה של המנוחה הטעו את הרופאה שלנו, השיבה הקופה. תלונותיה התמקדו בכאבים באזור הבטן העליונה. לא באזור הבטן התחתונה בו נמצא המעי הגס. אך האם לא התרשלו הקופה והרופאה כאשר לא בדקו את מקור הכאבים? בהחלט יתכן כי היתה כאן רשלנות רפואית של קופת החולים ושל הרופאה.
תשובת הקופה לא התקבלה על דעתו של השופט, מבית המשפט המחוזי בירושלים. כידוע, הבהיר השופט, כל תסמין יכול להיגרם ממספר מחלות. כדי להגיע לאבחנה נכונה, הרופאים חייבים לערוך אבחנה מבדלת: רשימת מחלות אפשריות לתסמין מסוים. הוא קבע כי קיימת רשלנות רפואית.
האפשרות לקיומו של סרטן במעי הגס, למרות אי קיומם של סימנים מובהקים למחלה, נבעה במקרה של המנוחה ממכלול הנסיבות: המנוחה הייתה בת קרוב לחמישים, ממוצא אירופי. סרטן המעי הגס שכיח במיוחד אצל יוצאי אירופה, והוא המצוי ביותר מבין הגידולים בחלל הבטן והשני בשכיחותו מבין הגידולים הסרטניים אצל נשים, לאחר סרטן השד. ורק בשל ממצאים אלו יש סיכוי סביר מאוד שהיתה כאן רשלנות רפואית.
לאור כל אלה, פסק השופט, רשלנות רפואית הקופה והרופאה התרשלו. הם לא כללו באבחנה המבדלת את מחלת סרטן המעי הגס ולא המליצו על בדיקת קולונוסקופיה לגילויה.
יחד עם זאת, קיבל השופט את טענת הקופה, כי אפילו הרופאה הייתה פועלת כראוי ומאתרת את המחלה סמוך לאחר שהמנוחה פנתה אליה, ולא היתה נוהגת ברשלנות רפואית, המנוחה לא הייתה שורדת זמן רב. לכל היותר שנה-שנתיים. לכן פסק השופט, יש לפצות את בני המשפחה בעיקר עבור נזק לא ממוני: 205 אלף שקל. כן השיב השופט למשפחה את דמי ביטול מסיבת הבר מצווה 5,000 שקל ואת הוצאות הקבורה. השופט דחה את התביעה לפיצויים עונשיים.
הן משפחת המנוחה והן קופת החולים, הגישו ערעור על פסק הדין של השופט לבית המשפט העליון. השופט אימץ את קביעותיו של השופט זילברטל הן בנוגע לרשלנות הרפואית הקופה והרופאה והן בנוגע לגובה הפיצויים.
גם השופט בבית המשפט העליון סירב להטיל על קופת החולים פיצויים עונשיים. השופט מתייחס להתנהגות רופאי הקופה בסלחנות. הם בסך הכול "ניסו לסייע למנוחה במצוקתה, אלא שהתרשלו באי קיום בדיקה חשובה שהיה בהחלט מקום לקיימה; ואולם אין מקום להעמידם בגדר בעלי כוונה, כמעט זדון חלילה, ולהצדיק פיצויים עונשיים". לטענת עורך דינם של קרובי המשפחה זהו מקרה קלאסי של רשלנות רפואית, והיה צורך לבצע את כל הבדיקות, אי ביצוע הבדיקות נבע מרשלנותה של הרופאה.
הזהירות המרבית בה נוקט השופט בבואו לבחון את מחדלי ורשלנות הרופאים, משקפת את גישתו הבסיסית לפיה "אין מוטלת על מערכת הרפואה חובה בלתי מוגבלת; לא בכל מחלה ישנו אשם, ולא ביד קלה תוטל רשלנות רפואית, והרי רבות מן המחלות הן מידי שמים". לאור גישה סלחנית זו אל רופאים רשלניים ולאור הפיצויים הנמוכים הנפסקים במקרה של פגיעה בחסרי ישע, מדוע שקופות החולים ישקיעו משאבים יקרים באבחון מחלות קשות מבעוד מועד?
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מכריז כי הוא בא להגן על ערך האדם, כבודו וקדושת חייו. אולם זו הכרזה ריקה מתוכן, אם בתי המשפט יפסקו פיצויים מגוחכים לחסר ישע שרשלנות החישה את מותו, רק משום שימיו ממילא היו ספורים.
כולנו משקיעים מדמנו, במסגרות המדינתיות, החברתיות והבריאותיות. אנו עושים זאת מתוך הנחה כי אם וכאשר נגיע למצב של היזקקות, לא נוזנח בטענה שסיכויינו לשרוד אינם גדולים ולא כדאי להשקיע בנו.
לקדושת חייו של החולה, יש גם ערך כלכלי: כל חולה זכאי לכך שקופת החולים, לה שילם בתקופה הבריאה של חייו, תקדיש את כל המשאבים למניעת רשלנות בטיפול במחלתו, בלי כל קשר לסיכויי הישרדותו.
במסגרת עיקרון החזרת המצב לקדמותו בדיני הנזיקין, זכאי החולה גם לפיצויים עבור הפגיעה בערך כלכלי זה. אילו מערכת הרפואה תדע כי כל רשלנות כלפי חולה, גם החולה הקשיש והסופני, עלולה להסתכם בפיצויים שישקפו את החיסכון בהורדת רף הזהירות, חיינו בחלק זה של העולם יהיו טובים יותר.
לבתי המשפט תפקיד מרכזי ביותר בהגנה על חיינו. יותר אנשים מקפחים את חייהם מרשלנות רפואית מאשר במלחמות. אנא, שופטים יקרים, קחו בחשבון כי חיינו בידיכם. שיקלו מחדש את גישתכם. זכרו כי דיני הנזיקין מבוססים על הכלל "ואהבת לרעך כמוך", והכוונה גם לאהבת חסר הישע ולא רק לאהבת רב הכוח.
|
|
| 
